האם אלהים היה אחד משלושת המלאכים שבאו לאברהם?

כמה מלאכים באו לבקר את אברהם באהלו? שניים או שלושה? האם אחד מהשלושה היה אלהים?

בתחילת הסיפור נאמר “וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה” (בר’ יח,א-ב).
ואילו בסוף הסיפור, במעבר להליכת המלאכים לסדום נאמר “וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה” (בר’ יט,א).
אל אברהם באו 3 מלאכים, ואילו ממנו לסדום הלכו רק 2 מלאכים. לאן נעלם השלישי?

טען לי ידידי שלמעשה, אם נעיין היטב בסיפור, נבחין שהדמות השלישית בשלושת האנשים שבאו אל אברהם, הוא אלהים בכבודו ובעצמו.

מיד כשבאו שלושת האנשים אל אברהם אומר להם אברהם כך: “וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל-נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ: יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל-עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ” (בר’ יח,ג-ה).
בתחילה הוא מדבר אליהם בלשון יחיד: “בעיניך”, “תעבור” ו”עבדך”, ואז הוא עובר פתאום ללשון רבים.
אך אם נבין שאחד משלושת האנשים הוא יהוה, עליו נאמר כבר בתחילה שהוא נראה אל אברהם, יובן שכשהוא אומר “אל נא תעבור מעל עבדך” הוא פונה תחילה אל הדמות הבכירה מהשלושה – יהוה, ואליו פונה בבקשה שיעצרו אצלו. ורק אז פונה אל שלושתם בלשון רבים ודואג לרחיצת רגליהם ומאכלם.

בהמשך נאמר “וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל: וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו” (שם,ט-י).
גם כאן תחילה שלושתם פונים אל אברהם, אך רק אחד משלושת האנשים מבשר על לידת יצחק לאחר שנה.
אך מי הוא האיש שמבשר? זה נאמר בהמשך “וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי: הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן” (שם,יב-יד).
יהוה חוזר על משפט דומה למה שנאמר קודם לכן: “למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן” = “שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך”. כעת מתברר לנו מי היא הדמות שאמרה “שוב אשוב אליך”, זהו יהוה שחזר ואמר “אשוב אליך”.

לפני הליכת המלאכים לסדום נאמר “וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל-פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם” (שם,טז) ובהמשך “וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָֹה” (שם,כב), ואז נאמר “וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ: וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה” (יח,לג – יט,א).
הנה לנו בתחילה “האנשים” – לכאורה שלושתם, ואז מתברר שאחרי שיהוה הלך נותרו רק שני אנשים – מלאכים, והם אלו שהלכו ובאו לסדום.

כלומר, אל אברהם באו שני מלאכים, אך הדמות השלישית מ”שלושה אנשים” שבאו אליו, היה אלהים.

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 29/11/2012, עם תיקוני ניסוח והרחבה]

מעניין לציין שרשב”ם שם לב לכך שיהוה הוא אחד משלושת האנשים, אבל בגלל הקושי התיאולוגי בכך, הוא מפרש שמלאך היה כמייצגו של האל: “וירא אליו ה’ – האיך? שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים, שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קוראו בלשון שכינה, כדכתיב: כי שמי בקרבו שלוחו כמותו” (בר’ יח,א). על הסבר זה הוא חוזר מספר פעמים בפרשה בעקבות הקשיים הנזכרים לעיל, ולדוגמה: “ויאמר ה’ – המלאך הגדול שבהם” (שם,יג).

כלומר, גם במקרים בהם נאמר בפירוש ש”יהוה” עצמו נראה לאברהם ואמר לאברהם, נדחק רשב”ם לפרש שמדובר במלאך בגלל שנאמר שבאו שלושה אנשים ולא שניים, כך שמבחינה תיאולוגית לא יכל לפרש שאחד ה”אנשים” הוא האל בכבודו ובעצמו.