קיומה של התורה בידי השומרונים ואיחור התורה

האם קיומה של התורה על חמשת חומשי התורה בידי השומרונים (‘כותים’) אינה סותרת את השערת המקורות של חוקרי המקרא? הלא השומרונים היו מופרדים מהיהודים עוד טרם התגבשותה של התורה בידי עזרא, הלא כן?
בקומראן נמצאו עותקים רבים של ספרי המקרא, חלקם הגדול דומה יותר לנוסח היהודי וחלקם דומה יותר לנוסח השומרוני, ולפיכך מכונה חלק זה נוסח “קדם-שומרוני”. למה “קדם-שומרוני”?

השינויים בין הנוסח היהודי לשומרוני והקדם-שומרוני, הינם כמעט כולם שיטתיים. כשהקדם-שומרוני והשומרוני מאופיינים בכמה סוגי שינויים (ראה עמנואל טוב, ‘ביקורת נוסח המקרא’ עמ’ 67 ואילך):
א) הרמוניזציה
ב) שינויים בעקבות כתובים מקבילים
ג) הוספת ‘מקור’ למובאה
ד) צו וביצועו
ה) תיקונים לשוניים
ו) תיקוני כתיב
ז) צורות בלתי רגילות
ח) התאמות דקדוקיות
אך בצד הדמיון הגדול בין הנוסח השומרוני לקדם-שומרוני, בקדם-שומרוני חסר כל הנושא החוזר שוב ושוב בנוסח השומרוני בדבר קדושת שכם והר-גריזים. ומכיון שלא סביר שאנשי כת-קומראן (או מעתיקי הנוסחים המקראיים) לקחו את התורה השומרונית וצינזרו את כל נושא קדושת הר-גריזים, ברור שהכתבים הקומראניים הדומים לנוסח השומרוני, מייצגים את הנוסח שעליו הסתמך הנוסח השומרוני. ולכן כתבים אלו ראויים לכינוי ‘קדם-שומרוניים’.
כבר עובדה זו, יש בה כדי לתת לנו סיבה לשער ולתארך את התורה השומרונית לימי בית-שני אז ידוע לנו על קיומו של הנוסח הקדם-שומרוני (בוודאי שאין שום הכרח בזה).
אסתר אשל וחנן אשל כותבים במאמרם “תארוך התגבשותו של החומש השומרוני” (“ספר השומרונים”, יד בן-צבי, ירושלים 2002), שבעיון בכתבים הקדם-שומרוניים שנמצאו בקומראן, ניתן להבחין שאינם מייצגים תקופה מסוימת, אלא יש בהם כתבים מתקופות שונות. ובמשך כל אותן תקופות, התפתחה האסכולה ההרמוניסטית המשתקפת בכתבים אלו, כשמזמן לזמן ההרמוניזציה בתורה מתרבה עוד ועוד.
כותבים א’ וח’ אשל, שניתן למקם את תקופת התגבשותו של הנוסח השומרוני, אם נשווה אותו להתפתחות הכתבים ההרמוניסטיים. שכן בכתבים הללו ניתן להבחין שישנם כתבים שיש בהם הרמוניזציה רבה יותר מאשר בנוסח השומרוני. לדבריהם, הנוסח השומרוני דומה דווקא לכתבים ההרמוניסטיים שנכתבו במאה ה-2 לפנה”ס.
ואצטט מדבריהם (שם, עמ’ 151, ההדגשה שלי): “לקביעת תאריך התהוותו של הנוסח השומרוני יש חשיבות ל-4QTEST, המכיל קטעים משמות (בנוסח ההרמוניסטי), במדבר ודברים וכן פשר ליהושע ו כו. במגילה זו, שהועתקה ברבע הראשונה של המאה הראשונה לפנה”ס, מופיע נוסח הרמוניסטי של ספר שמות, הזהה בהיקף עריכתו לנוסח השומרוני. עובדה זו מעידה על כך שנוסח זה נערך, נתקבל ורווח כבר במאה השניה לפנה”ס. על כן דומה שמציאותם של טקסטים שעריכתם מקיפה יותר מהנוסח השומרוני, הכתובים בכתב החשמונאי וההרודיאני, וכן הקטע ההרמוניסטי ב-4QTEST, מעידים כי הנוסח שעומד ביסוד הנוסח השומרוני נתגבש במאה השניה לפנה”ס“.
וקטע נוסף (שם, ההדגשה שלי): “ניתן להניח שהשומרונים בחרו בנוסח יהודי הרמוניסטי של חמשה חומשי תורה, שרווח לפני התקופה החשמונאית. נוסח זה הגיע לידי השומרונים בתקופה שקדמה להרעת היחסית בין היהודים לשומרונים, עם הקמת המדינה החשמונאית. ניתן להניח שלנוסח זה הוסיפו סופרים שומרונים, שפעלו ליד המקדש בהר גריזים במהלך המאה השניה לפנה”ס, את התוספות הכיתתיות”.
א”כ למסקנת הדברים, התורה היהודית הגיעה לידי השומרונים רק במאה ה-2 לפנה”ס, ולכן קיומה של התורה השומרונית אין בה כדי להעיד על קדמותה של התורה היהודית מימי בית-שני.

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 2/6/2010, עם תיקוני ניסוח]

החומש השומרוני בולט בשונותו מהחומש היהודי בעיקר בשני דברים: א’, החומש השומרוני הוא נוסח הרמוניסטי. ב’, יש בו שינויים והוספות כיתתיות בדבר קדושת “הרגריזים” (כך נכתב ‘הר גריזים’ ע”פ הנוהג והנוסח השומרוני).
השוני השני נעשה בידי השומרונים עצמם, אך האם השוני הראשון – הנוסח ההרמוניסטי – נעשה בידי השומרונים או שכך קיבלו אותו לידיהם?
מגילות קומראן המקראיות מחולקות לכמה קבוצות: א) מגילות הדומות לנוסח המסורה. ב) מגילות הדומות לנוסח העולה מתרגום השבעים. ג) מגילות הרמוניסטיות (מכונות גם ‘קדם-שומרוניות’). ד) מגילות שאינן דומות לקבוצות הקודמות.
אסתר וחנן אשל הוכיחו (שם) שקבוצת המגילות ההרמוניסטיות משקפת תהליך ארוך של הרמוניזציה שהחלה במאה ה-2 לפנה”ס ונמשכה עד למאה ה-1 לסה”נ, כשהמגילות משקפות מספר שלבים של הרמוניזציה.
הנוסח ההרמוניסטי השומרוני משקף מצב של אמצע תהליך ההרמוניזציה, ואינו מכיל את השינויים ההרמוניסטיים המאוחרים.
מכיון שהמגילות ההרמוניסטיות הן הרמוניסטיות יותר מהחומש השומרוני, מה גם שבמגילות אלו אין את השינויים הכיתתיים השומרוניים בדבר קדושת הר-גריזים (ראה בענין לעיל), מכך עלינו להסיק שהיתה אסכולה יהודית החל מהמאה ה-2 לפנה”ס (או כבר קודם לכן) שטענה להרמוניזציה של התורה, תהליך שנמשך משך מספר דורות.
(ייתכן שבתקופה זו היה פולמוס איך להתמודד עם הסתירות הפנימיות הרבות בתורה, בעוד ה’פרושים’ המציאו את שיטת ה’דרש’ והוצאת דברים מהקשרם לפתרון סתירות, אסכולה אחרת דגלה בצורך ליצור נוסח הרמוניסטי של התורה ובכך לפתור סתירות).
ההרמוניות שבנוסח השומרוני זהה דווקא למגילות ההרמוניסטיות שנכתבו במאה ה-2 לפנה”ס ולא למגילות המאוחרות יותר או הקדומות יותר.
העולה מכך שלמעשה במאה ה-2 לפנה”ס לקחו השומרונים נוסח הרמוניסטי יהודי – הרמוניסטי בשלב ביניים – והוסיפו על הנוסח ההרמוניסטי הזה בעיקר את השינויים הכיתתיים!
ראה דברי הסיכום של אשל: “דומה אפוא שבבסיס הנוסח השומרוני עמד נוסח יהודי, שאותו אימצו השומרונים במאה השנייה לפנה”ס. הנוסח השומרוני מעיד שהשומרונים סברו, בדומה לסופרים יהודים שפעלו באותה תקופה, שיש ליישב את הסתירות הפנימיות המצויות במקרא. לפיכך הם בחרו, כבסיס הנוסח שבידם, חמש מגילות שעברו עריכה הרמוניסטית. לאחר שמגילות אלו נבחרו, לא עדכנו השומרונים את הנוסח שבידם, אף-על-פי שהיו סופרים יהודים שהוסיפו הרמוניזציות נוספות ופתרו קשיים נוספים המצויים בתורה. סופרים שומרונים הוסיפו לנוסח היהודי שהם אימצו תוספות כיתתיות, שקבעו שהמקום המקודש הוא הר-גריזים. לפיכך מסתבר, שהנוסח השומרוני מעיד שהיו קשרים בין שומרונים ליהודים במאה השנייה לפנה”ס. במסגרת קשרים אלו התגלגל נוסח הרמוניסטי יהודי, העומד בבסיס הנוסח השומרוני, לידי השומרונים” (ספר השומרונים, שם, עמ’ 152).
מכיון שהאסכולה ההרמוניסטית היהודית לא היתה במיינסטרים כמסתבר (בשונה מנוסח השבעים ומנוסח המסורה הלא-הרמוניסטיים), ייתכן שאסכולה זו היתה גם סובלנית יותר מיהודים אחרים כלפי השומרונים, עכ”פ טרם בניית המקדש השומרוני בהר-גריזים בראשית המאה ה-2 לפנה”ס.
בקצרה: במאה ה-2 לפנה”ס אימצו השומרונים נוסח ‘הרמוניסטי-יהודי-כיתתי’, אליו הוסיפו הוספות כיתתיות שומרוניות בדבר קדושת הר-גריזים. אין הוכחה לכך שהיתה התורה בידי השומרונים קודם למאה ה-2 לפנה”ס.

[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 18/12/2013]