סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים, פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ’ כה-לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ’ לה-מ). פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה.
נשאלת השאלה, האם שתיהן, הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע, נכתבו בידי כותב אחד? המשך…
מלשונו של ס’ דניאל עולה לכאורה, שזמן חיבורו אינו ראשית תקופת בית-שני כפי שהוא מוצג לכאורה בידי המחבר אלא מהתקופה ההלניסטית. כך עולה הן מניתוח הלשון העברית של ס’ דניאל והן מלשון הארמית שבספר, גם מאזכור מילים יווניות בספר. המשך…
הן בקרב הפרשנים המסורתיים והן במחקר ניתנו תיארוכים רבים ושונים לימי פעולתו של הנביא יואל בן פתואל, ההוא מספר יואל, מתרי-עשר, תיארוכים בטווח של כ-500 שנה, מימי יהורם מלך יהודה במאה ה-9 לפנה”ס ועד תלמי בסוף המאה ה-4 לפנה”ס. ברשומה זו אציג את הדעה השלטת כיום במחקר, לפיה יואל היה נביא שפעל בימי שיבת ציון, כנראה בראשית המאה ה-5 לפנה”ס.
העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת-יהודה, או כמו שהמקרא מכנה שפה זו בשם “יהודית” (מל”ב יח,כו וכח; ישע’ לו,יא ויג; דהי”ב לב,יח. וראה נח’ יג,כד). כבר מהכינוי המקראי ניתן להבין שכנראה בממלכת-ישראל לא דיברו “יהודית”, אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה את הדיאלקט הישראלי כאן בשם “ישראלית”).
למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי, אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת-ישראל, וקצת מתוך המקרא.
על זמן חיבורה של מגילת רות כתבו כבר רבים וטובים, מהם הקדימוה לימי בית ראשון, ומהם איחרוה לימי בית שני.
פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון. נביא זה מכונה במחקר “ישעיהו השני”. השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?
המשך…ס’ יונה מספר אודות דמות בשם “יונה בן אמתי” (א,א), דמות של נביא בשם זה שניבא בימי ירבעם השני, נזכרת בס’ מלכים (מל”ב יד,כה).
בשאלת תיארוך חיבורו של הספר דנו רבים וטובים, אחת הטענות המרכזיות לתיארוך הספר לימי בית-שני, היא לשונו המאוחרת של הספר. המשך…