פרשת שמות

פרשת לידת משה ובריחתו למדיין (שמ’ ב) משוייכת במחקר המקרא לרובד העממי בתורה (ס”י, סי”א או הרובד הקדם-דויטרונומיסטי). עיון בפרשה זו מעלה סימנים המצביעים על האפשרות שהכותב השתמש לצורך כתיבת הסיפור בשיר עלילה קדום יותר. המשך…

בפוסט אראה את הדעה המקובלת במחקר, לפיה פרשת מכות מצרים מורכבת מיותר ממקור אחד, ואגדים זאת על מכת דם.

בשמות ג’ מסופר על ההתגלות הראשונה של האל למשה, בסיפור הידוע כסיפור “הסנה”. ולאחר מכן בשמות ו’ מסופר על התגלות אחרת למשה. אך המעיין היטב בשני הסיפורים יבחין מצד אחד בדמיון בין שתי ההתגלויות, ומצד שני סתירות ותמיהות בהשוואה ביניהן.

התפישה המקובלת היא שבכנען חיו ע”פ המקרא שבע אומות, אך האם אכן כך? בפוסט זה נראה שהתפישה הרווחת במקרא היא דווקא שש אומות בכנען ולא שבע.

“כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם” (דב’ ז,א-ב).