בברכת משה מופיעה ברכת משה לשבט יהודה כך: “וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה (דב’ לג,ז). תמוה קצת שברכה קצרה זו היא הברכה של שבט מרכזי כמו יהודה. האם ייתכן וחלק מברכתו של שבט יהודה נפל בטעות בחלקו של שבט אחר בפרשה?
אם נקרא את ברכת משה ליהודה וללוי נבחין שישנו פסוק חריג בברכת שבט לוי:
ז) וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר, שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה.
ח) וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה.
ט) הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ.
י) יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ.
יא) בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן.
חילו של לוי?! מה ללוי האחראי על הפולחן ולכוח צבאי לוחם? ומי הם שונאיו של שבט לוי המפוזר וחסר הנחלה שרצו לקום עליו? ומתי שבט לוי נלחם מלחמה נגד הקמים נגדו?
ברור למדי שקישור פסוק יא לשבט לוי תמוה למדי והוא ככל הנראה אינו במקומו המקורי. מאידך, פסוק זה מתחבר מצוין לברכתו של שבט יהודה הזקוק לעזר מפני צריו – “ועזר מצריו תהיה, ברך יהוה חילו וכו'”, כך שמקומו הנכון הוא ככל הנראה מיד לאחר פסוק ז, והוא החצי השני של ברכת משה לשבט יהודה.
מעניין
שבט לוי היה שבט לוחמים קינים מיליטנטיים מאוד בתחילת דרכו, שבעת כניסתו לכנען הוא זה שהתייצב לצד דבורה (יחד עם אותו “אלוהים חדשים” בשם ‘יהוה’ שהעלה עמו מהמדבר) וסייע לה במלחמתה ביבין מלך חצור (שים לב: “אלון בצעננים אשר את קדש” זה גם המקום אליו כינסו ברק ודבורה את צבאם כדי לחבור לאותם קינים בהנהגת יהושע/חובב, ככתוב: “וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק קֶדְשָׁה”; “וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת-זְבוּלֻן וְאֶת-נַפְתָּלִי קֶדְשָׁה”; “וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד-אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר אֶת-קֶדֶשׁ”)…
על האופן שבו הפכו אז הקינים לקסטה של “כהנים לויים” (מלשון “נלווים”) בישראל – ראה, למשל, כאן:
https://shnizi.wordpress.com/2012/09/16/avramavinuovedelilim/#comment-356
אותם לוחמים קינים מסוכנים, שהפכו לקסטה של “כהנים-לויים” בישראל, הם כנראה גם אלו שערכו לימים את הטבח בעיר שכם, והחריבו אותה בראשית תקופת הברזל – ככתוב בהושע: “וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים, חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ-שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ” – וגם בהמשך הדרך היו להם אויבים, שכנראה לא רצו אותם בתפקידי כהונה. כמו, למשל, מי שכתבו את “ברכת יעקב” לשבטי המדבר “שמעון ולוי”:
“שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. ז אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל”…