בפרשת הברכות והקללות נאמר באחת הקללות: “יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל-הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ” (דב’ כח,לה).
ישנה לכאורה סתירה פנימית בפסוק, האם השחין יהיה “על הברכים ועל השוקים” או “מכף רגלך ועד קדקדך”?
הסבר אפשרי אחד, הוא ש”מכף רגלך ועד קדקדך” אינו אלא גירסה חלופית ל”על הברכים ועל השוקים” שנכנסה לפסוק.
הסבר אפשרי נוסף, שנראית לי נכונה יותר במקרה זה, היא שמדובר בטעות העתקה ש’נחתכה’ מפסוק אחר.
כוונתי לכך שישנה קללה נוספת על שחין בפרשה האומרת: “יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם ובעפלים (וּבַטְּחֹרִים) וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא” (שם,כז).
המעניין הוא שהפסוק מסתיים עם אותן מילים בדיוק – “אשר לא תוכל להרפא” – המקדימות אף את חצי המשפט המוקשה “מכף רגלך ועד קדקדך”!
להערכתי, מקורו של חצי המשפט “מכף רגלך ועד קדקדך” הינו מסוף פסוק כז, לאחר המילים “אשר לא תוכל להרפא” ולא בפסוק לה לאחר הניסוח הדומה.
אם ניקח בחשבון שמיד לאחר פסוק לה ישנה תוספת משנית בדבר הגליית המלך (פסוקים לו-לז. ראו כאן), אזי הדבר מעלה את הסבירות שהנוסח ישתבש.