נאמר “שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה” (דב’ טז,א). חז”ל הבינו מפסוק זה שהכתוב מחייב שחג הפסח יחול דווקא בחודש האביב, ולכן יש לעבר לעתים את השנה בחודש נוסף כדי לוודא שהחג יחול בזמן האביב.
אך האמנם זהו פשוטו של מקרא? האם הפסוק מציג לנו למעשה תאריך אחר לחג מאשר י”ד לחודש ניסן? המשך…
בפרשת “והיה כי יביאך” נזכרו כמה מדיני חג-המצות: “שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ” (שמ’ יג,ו-ז).
לכאורה תמוה שנזכרו כאן דינים אלו בשלישית, שכן כמה פסוקים קודם לכן הובאו דינים דומים אלו פעמיים: המשך…
בפרשיות המועדות שבספר ויקרא (אמור) ובמדבר (פינחס) כתוב כי ביום הראשון של חג המצות יהיה מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תיעשה.
המשך…בפוסט זה אראה איך חוק ריכוז הפולחן השפיע על הקרבת הפסח ויצר מצב מוזר המבטל במידה רבה את מצוות העליה לרגל בחג המצות כמו בשני הרגלים האחרים.
המשך…הרושם המקובל והבולט ליחס כלפי שלמה המלך, הוא היותו מלך חיובי, בונה המקדש, חכם וצדיק, גם יוחסו לו (שלא בצדק) כמה מספרי המקרא, כמו שיר-השירים, משלי וקהלת.
לעומת רושם זה ישנם גם פסוקים המציגים את שלמה בצורה שלילית, כמלך חוטא – עובד אלילים, כך כבר בתיאור ימיו: