כבר פרשנים מסורתיים שמו לב לעובדה שספר משלי אינו כולו מפי מחבר אחד, אלא הוא כולל בתוכו מספר קבצי משלים ופתגמים. אחד מהם הוא הגר”א (רבי אליהו מווילנה – ‘הגאון מווילנה’), הכותב:
“גם אלה לחכמים – כי אנשי כנסת הגדולה שסדרו הנביאים וכתובים, סדרו בתהלים, שנאמר על פי דוד ברוח הקודש, גם כן שאר ענייני השבח וההודאה לאל יתברך אשר חוברו על ידי שאר אנשים ברוח הקודש. ובראש הדברים כתבו שם המחבר, כמו ‘מזמור לאסף’, ו’תפלה למשה’ ודומיהם. וכן במשלי אספו בו כל החכמות והמוסר הנוגע לעבודת ה’ יתברך, ובסוף הספר קבעו ‘דברי אגור’ (ל,א) וגם ‘דברי למואל’ (לא,א). וזהו שאמר כאן ‘גם אלה לחכמים’, כלומר ‘חכמים’ חיברו זה ברוח הקודש, ולא שלמה. ולכן אמר אחר כך ‘גם אלה משלי שלמה’ (כה,א), לפי שהפסיק בדברי שאר החכמים” (פירוש הגר”א, משלי כד,כג).
לדברי הגר”א, אנשי כנסת הגדולה הם אלו שסדרו את הנ”ך, והוסיפו לחיבורים הקדומים גם מדברי חכמים אחרים. כשהוא מזכיר בדבריו את תהלים ומשלי כדוגמאות לכך. (ר’ עוד בדבריו שם כה,א ול,א).
מדבריו יוצא (ר’ גם י,א), שלשיטתו ספר משלי מורכב מששה קבצים נפרדים:
א) “משלי שלמה בן דוד” – פרקים א – ט
ב) “משלי שלמה” – י,א – כד,כב
ג) “גם אלה לחכמים” – כד,כג-לד
ד) “גם אלה משלי שלמה” – פרקים כה – כט
ה) “דברי אגור” – פרק ל
ו) “דברי למואל” – פרק לא
אך למעשה יש לתמוה ע”פ שיטתו, מה הכוונה בכותרת קובץ ג’ “גם אלה לחכמים”?
הכותרת של קובץ ד’ “גם אלה משלי שלמה” מובנת, שכן קודם לכן ישנם שני קבצים מהמשלים המיוחסים לשלמה. אבל היכן קודם לקובץ “גם אלה לחכמים” הובאו מדברי חכמים אחרים חוץ משלמה?
על סמך זה הסיקו מספר חוקרים שישנו קובץ נוסף, חיפשו ומצאו שאכן ישנו בנמצא קובץ נוסף, המתחיל במשפט “הט אזנך ושמע דברי חכמים” (כב,יז). משפט זה א”כ מהווה פתיח לקובץ הראשון של “דברי חכמים”, ולאחריו קובץ נוסף מחכמים, שכותרתו “גם אלה לחכמים” (כד,כג).
יש לציין שמתרגום-השבעים נראה שהנוסח העברי שעמד בפני המתרגם היה: “דברי חכמים: הט ושמע דברַי”. כך שע”פ תה”ש ישנה כותרת ברורה וקצרה “דברי חכמים”, בדומה ל”משלי שלמה” (י,א) וחלק מהקבצים האחרים.
כמו כן העירו חוקרים, שלכאורה ישנו קובץ נוסף שכותרתו “לעלוקה” (ל,טו-לג). וזאת מכיון שלדבריהם למילה זו אין משמעות כ”כ להמשך הפסוק, ולכן משמעו כנראה כמו הכותרות “לדוד” (תהלים כח,א) ו”לשלמה” (שם עב,א) בראש מזמורים בתהלים. וראיה הביאו לדבריהם מתרגום-השבעים, שם סדר הקבצים מעט שונה (ראה להלן). ושם בין קובץ “דברי אגור” לבין “לעלוקה”, מופיע קובץ “גם אלה לחכמים”. עובדה זו מעידה לכאורה, ש”לעלוקה” היא אכן תחילתו של קובץ נוסף ונפרד מקובץ “דברי אגור”.1
הגר”א אמנם לא מתייחס לנקודה זו, אבל נראה מסברא שהשיר בסדר א”ב המתחיל ב”אשת חיל מי ימצא” (לא,י), הינו קובץ בפני עצמו, ואינו חלק מקובץ “דברי למואל”, ואין מחברו מזוהה. ואכן גם לזה אסמכתא מתה”ש, שם קובץ “גם אלה משלי שלמה” מפריד בין “דברי למואל” ל”אשת חיל”.
יוצא איפוא ע”פ הדברים הנ”ל, שספר משלי מורכב מתשעה קבצים:
א) “משלי שלמה בן דוד” – פרקים א – ט
ב) “משלי שלמה” – י,א – כב,טז
ג) “דברי חכמים” – כב,יז – כד,כב
ד) “גם אלה לחכמים” – כד,כג-לד
ה) “גם אלה משלי שלמה” – פרקים כה – כט
ו) “דברי אגור” – ל,א-יד
ז) “לעלוקה” – ל,טו,לג
ח) “דברי למואל” – לא,א-ט
ט) “אשת חיל” – לא,י-לא
מה היה סדר הצטרפותם של קבצי המשלים לספר?
יש לשאול האם צירוף וסידור הקבצים נעשה בבת אחת, או שמא בכמה שלבים, כשבכל שלב נוסף קובץ אחד או יותר אל הספר הקיים?
מתוך סדר הקבצים נראה שהדבר נעשה בלפחות שני שלבים. שאם לא כן, סביר היה יותר שקובץ “גם אלה משלי שלמה” היה ממוקם מיד אחרי הקובץ השני “משלי שלמה”, ולא שני קבצים אח”כ.
מספר חוקרים שיערו, שסדר הקבצים כפי שהם מופיעים בפנינו בספר, הוא כפי הנראה הסדר ההיסטורי להצטרפות הקבצים לספר. אך נראה להעלות הצעה מעט שונה.
כפי שנזכר לעיל, בתרגום-השבעים סדר הקבצים שונה מסדרם ע”פ נוסח-המסורה (ראה עמנואל טוב, ‘ביקורת נוסח המקרא’, עמ’ 260. וכן אלכסנדר רופא, ‘מבוא לספרות המקרא’, עמ’ 405-404). שם סדרם הוא כך (מספור הקבצים ע”פ נוסח-המסורה):
א) “משלי שלמה בן דוד” – פרקים א – ט
ב) “משלי שלמה” – י,א – כב,טז
ג) “דברי חכמים” – כב,יז – כד,כב
ו) “דברי אגור” – ל,א-יד
ד) “גם אלה לחכמים” – כד,כג-לד
ז) “לעלוקה” – ל,טו,לג
ח) “דברי למואל” – לא,א-ט
ה) “גם אלה משלי שלמה” – פרקים כה – כט
ט) “אשת חיל” – לא,י-לא
ניתן להבחין ששני קבצים בלבד מיקומם שונה – קובץ “גם אלה לחכמים” וקובץ “גם אלה משלי שלמה”. מכך ניתן להבין שלא נקבצו הקבצים יחדיו בזמן אחד, אלא בלפחות שני שלבים. דבר שני, לכאורה על סמך הממצא בתה”ש ניתן להניח ששני הקבצים אלו הינם האחרונים להצטרף לספר משלי, ולכן רק שני אלו מיקומם שונה. ואכן המשותף לשני קבצים אלו ובשונה משאר הקבצים, היא העובדה ששניהם מזוהים כנספחים לקבצים אחרים.
בעוד בנוסח-המסורה מיקום שני הקבצים הנספחים נראה מובן. שכן הוכנסו הקבצים יחדיו בזה לצד זה מיד לאחר קובץ “דברי חכמים”, כשקודם הובא הנספח לקובץ זה – “גם אלה לחכמים”, ורק לאחריו הנספח לקובץ “משלי שלמה” שלפניו – “גם אלה משלי שלמה”. לעומת זה הסדר בתרגום-השבעים אינו ברור לנו.
לגבי שאר הקבצים, יתכן אולי כדברי החוקרים הנ”ל, שסדרם ע”פ סדר הצטרפותם ההיסטורי.
מלבי”ם משלי פרק כד
(כג – כד) גם אלה לחכמים, עד הנה הם משלי שלמה, ומכאן עד סוף הקאפיטול הוא מלוקט מדברי חכמים אחרים,
מעניין לציין, שבבדיקה באמצעות התוכנה לזיהוי כותבים שונים בטקסט (של DICTA), אם מחלקים את הטקסט למספר כותבים, 4-2 כותבים, רק בחלוקה לשני כותבים מקבלים תוצאה דומה למדי לחלוקה העיקרית. בחלוקה ל-2 כותבים שונים, התוצאה המתקבלת היא ששני הקבצים: “משלי שלמה” ו”גם אלה משלי שלמה” נכתבו בידי כותב אחד ואילו השאר בידי כותב אחר.
יש לציין, שהתוכנה מתקשה לזהות כותבים נוספים במקרים כמו אלו בהם יש מצד אחד קבצים גדולים ומצד שני קבצים קצרים למדי, במקרים כאלו הקבצים הקטנים לרוב משוייכים לקובץ גדול יותר או מקובצים יחדיו לקובץ אחד, ועדיין התוצאה מעניינת. בה היא למעשה מזהה כמעט את כל הקבצים הנפרדים: “משלי שלמה בן דוד” (פרקים א – ט), “משלי שלמה” (י,א – כב,טז), כמעט את כל הקובץ של דברי החכמים (כב,יז – כד,א) אבל לא את המשך הקובץ ואת הקובץ השני של דברי החכמים (אותם הוא משייך לקובץ הבא), “גם אלה משלי שלמה” (פרקים כה – כט), את כל הקבצים הקטנים כקובץ אחד (ל,א-יד – לא,י-לא).