בפוסט שפורסם כאן בעבר, הראיתי בפרשת המאכלות האסורות בס’ דברים יד הוא קטע כוהני, אבל שהוא קטע כוהני קדום לזה שבויק’ יא, כשלמעשה הקטע בויק’ יא הינו עריכה והרחבה של הקטע הכוהני הקדום הנ”ל.
בפוסט זה נעמוד על נקודות נוספות בענין זה.
המסורת המקובלת היא שמי שכתב את התורה מראשיתה לסופה, מ”בראשית” עד “לעיני כל ישראל”, הוא משה. אך האם התורה מציגה עצמה כך?
אראה כאן, שתפישה זו אמנם נוצרה כבר בתקופה המקראית, אבל רק בתקופת הבית השני, זו אינה תפישת התורה עצמה לגבי עצמה וזו גם לא היתה תפישתם של בני הבית הראשון את התורה.
המשך…
בפרשת עקב ישנה דוגמה ידועה לפסוקים שאינם במקומם ושתוכנם סותר פסוקים אחרים בתורה. המשך…
מסופר בתורה ובמקרא על “חוות יאיר” אותם בנה יאיר המנשי, אך נראה שישנה סתירה היכן הן היו.
האם הסתירה מייצגת תקופות שונות? המשך…
פרשת קרבן התמיד מופיעה בתורה פעמיים (שמ’ כט,לח-מב; במ’ כח,ג-ח), ובניסוח דומה בעיקרו.
ונשאלת השאלה, מי העתיק ממי?
המשך…
בנדודי המדבר מסופר בתורה על המפגש של ישראל עם אדום, מפגש שקיימת לכאורה סתירה לגביו האם היה זה מפגש עוין או לא. המשך…
נאמר “כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר-יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא” (במ’ יט,יג). המשך…
בתיאור תקופת מלכותו של יואש מלך ישראל ישנו קטע הנראה כשיבוש. אך האם מדובר בשארית של מהדורה קדומה של ספר מלכים?
המשך…
בפרשת הסוטה ישנה סתירה פנימית באיזה שלב בטקס משקה הכהן את האשה במי המים המאררים. המשך…
נאמר “וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן: וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן” (במ’ ג,ז-ח). המשך…