שערים בני ששה תאים, מוכרים לנו מן הממצאים הארכיאולוגיים בכמה וכמה אתרים. כך בחצור, מגידו, גזר, לכיש ואשדוד, וכן ביהץ בעבר-הירדן – שערים אלו מתוארכים למאות 9/10 לפנה”ס. שער דומה מוכר לנו אף מתקופה מאוחרת יותר, מתל-עירא שבנגב, המתוארך למאה ה-7 לפנה”ס.
יחזקאל בתיאור המקדש העתידי, מתאר את שערי חצרות המקדש, כשערים בעלי ששה תאים, שלשה תאים בכל צד. ראה “וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה מִדָּה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּם וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם מִפֹּה וּמִפּוֹ” (יחז’ מ,י), וכן “וְתָאָו שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ” (שם,כא).
גם במקרה זה סביר להניח, שיחזקאל מתאר את המקדש הבא על-פי הדגם המוכר לו ממקדש שלמה, שנבנה כנראה על-פי סגנון הבנייה שרווח במאות ה-9/10 לפנה”ס.
יש לציין שמדות השער והתאים שביחזקאל, אינן תואמות את מדות השערים שנמצאו בחפירות, שכל אחד מהם שונה מחבירו.
שער ששה תאים בחצור