מסופר בתורה על כך ששמעון ולוי נלחמו ולמעשה כבשו את העיר שכם. נחלת שמעון הלא ממוקמת בדרום בתוך שטח נחלת יהודה, מה עושה שמעון בשכם בשטח העתידי של ממלכת ישראל? האם מבני שמעון ישבו בשטח ממלכת ישראל? התשובה מפתיעה.
בדברי הימים, שהוא אמנם חיבור מאוחר שנאמנותו ההיסטורית בעייתית למדי, נאמר כך אודות רפורמה פולחנית שביצע המלך אסא, לדברי המחבר (הרפורמה אינה נזכרת במקביל בס’ מלכים): “וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּשׁ אֶת-מִזְבַּח יהוה אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם יהוה. וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן כִּי נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ” (דבה”ב טו,ח-ט).
בקטע זה מחבר דבה”י מונה את בני שמעון עם שבטים צפוניים אחרים – אפרים ומנשה, כמי שבאו ליהודה מישראל!
כך גם במקום נוסף, כשמתאר מחבר דבה”י את הרפורמה של המלך יאשיהו: “וַיְטַהֵר אֶת יְהוּדָה וְאֶת יְרוּשָׁלִָם. וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן וְעַד נַפְתָּלִי בְּחַרְבֹתֵיהֶם סָבִיב. וַיְנַתֵּץ אֶת הַמִּזְבְּחוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים” (דבה”ב לד,ה-ז).
גם כאן מונה מחבר דבה”י את בני שמעון עם שבטי הצפון, כשהוא אף ממקם גיאוגרפית לכאורה את בני שמעון בין מנשה ואפרים לבין נחלת נפתלי.
דבה”י אינו המקור היחיד מהתקופה הפרסית הממקם בני שמעון בצפון הארץ, כך גם בספר החיצוני יהודית, המספר על דמות בשם יהודית הגרה בבתוליה, ליד דותן ויבלעם שבאזור נחלת יששכר, כשהיא משבט שמעון: “ובימים ההם ישבה בעיר יהודית בת מררי, בן עזי, בן יוסף, בן עזיאל, בן חלקיה, בן חנניה, בן גדעון, בן רפיה, בן אחיטוב, בן אליה, בן מלכיה, בן אליאב, בן נתנאל, בן שלמיאל, בן צורישדי, בן שמעון בן ישראל” (יהודית ח,א), כשלא רק יהודית עצמה מיוחסת לשבט שמעון אלא לכל הפחות גם ראשי העיר – “ראשי עירם אשר היו בימים ההם עזיה בן מיכא משבט שמעון וחברי בן עתניאל וכרמי בן מלכיאל” (יהודית ו,טו).
זו אמנם מסורת מאוחרת יחסית, אבל דומה שקשה להתעלם ממנה, בפרט שכאמור סיפור שכם ושמעון ממקם את שמעון בצפון.
הימצאותם של משפחות משבטי ישראל השונים שלא בנחלתם אינו יוצא דופן לשמעון, יש לכך כמה וכמה דוגמאות, ועל כך בהזדמנות אחרת.