פרשת קרח

בפתיח לפרשת מחלוקת קרח ועדתו אנו מתוודעים לכמה קבוצות אינטרסים שונות בסיפור: 1) קרח הלוי, 2) דתן, אבירם ואון בני ראובן, 3) 250 נשיאי עדה.
“וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן: {ב} וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם” (במ’ טז,א-ב).
בהמשך אנו מגלים לפתע קבוצה דומיננטית נוספת בסיפור – הלויים! ראו “רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי” (ז), “שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי” (ח).

המשך…

לאורך כל ס’ דברים החלוקה המעמדית בין כהונה ללויה אינה קיימת, כלומר אין הבדלה בין לויים “בני אהרן” שהם הכהנים, לבין לויים שאינם “בני אהרן” ולכן אינם כהנים אלא ‘לויים’. ס”ד אף משתמש בדרך כלל במונח “הכהנים הלויים”, מונח שמציג את הלויים והכהנים כזהות וישות אחת.
ראה “לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל … וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח … כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה” (דברים יח,א-ה). יש כאן זיהוי מוחלט בין הלוויים והכהנים, עד שהכהנים מוצגים כשבט בפני עצמו – “מכל שבטיך”.
בהמשך לפסוקים אלו ובאותו הקשר, נאמר “וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה: וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה: חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת” (שם ו-ח).
פשטות הדברים היא שיש כאן חלוקה שונה בין כהן ללוי מכפי שמוכר לנו מהרובד הכוהני – ‘כהן’ הינו בסך הכל בן שבט לוי הבוחר לכהן במקדש. ולכן אומר שכל לוי שבא לשרת ולכהן במקדש, מקבל את אותם חלקים הנזכרים קודם לכן שמקבלים “הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח”. המשך…