אופן החלוקה בין כהנים ולויים

אחד הנושאים שלא נזכרו כלל, לא בס’ שמואל ולא בס’ מלכים (המשמשים כמקורותיו העיקריים של מחבר דבה”י), אלא מופיעים לראשונה בס’ דברי הימים. הוא החלוקה הברורה שבין בני שבט לוי המשמשים בתפקידים מסוימים במקדש, לבין הכהנים שהינם אך ורק בני אהרן שלהם תפקידים ברורים אחרים.
אחת הסוגיות הידועות בביקורת המקרא, היא חילופי השיטות שבין ס”כ לס”ד, במה שנוגע להגדרת הכהונה והלוויה. בעוד השיטה המובעת בס”ד היא שכל הלוויים הינם כהנים פוטנציאליים, והלוויים המשרתים בפועל במקדש הם המכונים ‘כהנים’. ס”כ טוען שהכהנים בכוח ובפועל הינם אך ורק הלוויים שהינם בני אהרן ולא כל בני שבט לוי (ארחיב על כך בהזדמנות אחרת).
בספרים שמחוץ לתורה, נזכרים הכהנים כ”בני אהרן” אך ורק בספרים שנכתבו בוודאות בימי בית שני (עזרא, נחמיה ודבה”י. יהושע כ”א הוא ענין לדיון בפני עצמו). כמו כן הגדרת עבודת הלוויים כשוערים ומשוררים וכדומה, נזכרת לראשונה גם כן אך ורק בספרי תקופת שיבת ציון, אף שייסוד עבודת הלוויים מיוחסת בדה”י לדוד המלך. המשך…

בס’ יהושע (כא) ובדבה”י (א’ ו) הובאה רשימה של 48 ערים שהופרשו בטקס בשילה ע”י יהושע ואלעזר הכהן מערי השבטים, וניתנו לשבט לוי לנחלה.

להלן סיכום קצר של הרשימה:
1) בני אהרן הכהנים מבני קהת – 13 ערים מנחלות יהודה ושמעון ובנימין (יהו’ כא,ד; דבה”א ו,מב-מה).
2) בני קהת הנותרים – 10 ערים מנחלות אפרים דן וחצי מנשה (יהו’ כא,ה; דבה”א ו,מו).
3) בני גרשון – 13 ערים מנחלות יששכר אשר נפתלי וחצי מנשה (יהו’ כא,ו; דבה”א ו,מז).
4) בני מררי – 12 ערים מנחלות ראובן גד וזבולון (יהו’ כא,ז; דבה”א ו,מח).

ישנן כמה בעיות ברשימה זו:

המשך…