במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – ‘שמיני עצרת’, חג זה לא נזכר בספר דברים. עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת, האם ניתן להוכיח זאת?
בפוסט זה אוכיח ש’שמיני עצרת’ לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!
נאמר “חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. […] שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה” (דב’ טז,יג-טו).
על-פי הנאמר בספר דברים חג הסוכות נמשך שבעה ימים ותו לא. לעומת זאת ברובד הכוהני בתורה אנו מוצאים יום נוסף – שמיני, הנספח לחג:
“בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ” (ויק’ כג,לד-לו).
וכן “וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים. […] בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ” (במ’ כט,יב-לה).
אז אמנם גם במקור הכוהני חג הסוכות עצמו נמשך שבעה ימים – כמו במקור הדוירונומיסטי, אבל מקור זה מציין כאמור יום חג נוסף שמיני שלא נזכר כלל במקור הדויטרונומיסטי.
מדוע ולמה? האם מדובר בחג חדש שלא היה קיים בעת כתיבת המקור הדויטרונומיסטי?
שלמה המלך בעת חנוכת המקדש
חנוכת מקדש שלמה
בסיפור חנוכת מקדש שלמה שנתקיימה בתקופת חג האסיף (הסוכות) נאמר כך:
“וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי” (מל”א ח,ב), “וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ” (שם,סה-סו).
והנה מהשוואה לתיאור המקביל בספר דברי-הימים אנו מוצאים שינוי מפתיע לכאורה:
“וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים. וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ” (דבה”ב ז,ח-י).
לפי שני התיאורים חנוכת המקדש נחגגה משך שבעה ימים לפני שבעת ימי החג, אך בעוד לפי ספר מלכים שלמה שלח את העם ביום השמיני – כלומר כ”ב לחודש השביעי, לפי ספר דבה”י שלמה שלח את העם רק ביום התשיעי – כ”ג לחודש השביעי, זאת מכיון שדבה”י משנה את הסיפור ומוסיף פרט שלא נזכר כלל בספר מלכים – חגיגת ‘שמיני עצרת’ – “ויעשו ביום השמיני עצרת”!
נמצא כי לפנינו הוכחה ברורה לכך שמחבר ספר מלכים לא ידע ולא הכיר חג ‘עצרת’ הנחגג ביום השמיני לחג הסוכות, ולכן לא היתה לו בעיה לתאר ששלמה שלח את העם לדרכו ביום השמיני. בעוד מחבר דברי הימים כבר כן הכיר את ‘שמיני עצרת’ והוכרח להוסיפו לסיפור ולדחות את שליחת העם ביום לכ”ג לחודש השביעי.
כלומר, בשלהי תקופת בית-המקדש הראשון טרם נחגג ‘שמיני עצרת’ – לכן מחבר ספר מלכים לא הכירו, אך בראשית תקופת הבית השני כבר נחגג – לכן מחבר דבה”י הכירו, כפי שעולה גם מחיבור אחר בן זמנו: “וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט” (נחמ’ ח,יח).
ואכן, יחזקאל הנביא שחי קודם לכן, בגלות בבל, גם הוא טרם שמע על חג ביום השמיני (למרות השתייכותו לאסכולה הכוהנית):
“וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם שִׁבְעַת הַיָּמִים וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם: וּמִנְחָה אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה: בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֶּחָג יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּחַטָּאת כָּעֹלָה וְכַמִּנְחָה וְכַשָּׁמֶן” (יחז’ מה,כג-כה).
יחזקאל איפוא, מפרט את קרבנות שבעת ימי החג – חג הסוכות, אבל מתעלם לחלוטין מיום השמיני עצרת.
נמצא, כי חג שמיני עצרת נתחדש כפי הנראה רק בשיבת ציון.