ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים:
בטקס הכיפורים נאמר “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה […] וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה” (ויק’ טז,ג-ה).
לעומת זאת בפרשת קרבנות המועדים נאמר “וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם: וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד: עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים: שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם” (במ’ כט,ח-יא).
בטקס הכיפורים הפר לחטאת והאיל לעולה הינם קרבנות פרטיים של הכהן, ואינם קשורים לענייננו. אבל הקרבנות הציבוריים הנזכרים שם נוגעים לענייננו וסותרים לכאורה את האמור בפרשת קרבנות המועדים.
בעוד בפרשת קרבנות המועדים נאמר שיש להקריב:
לעולה – פר 1, איל 1 ו-7 כבשים.
לחטאת – שעיר 1.
לעומת זאת בטקס הכיפורים הציווי הוא להקריב:
לעולה – איל 1.
לחטאת – 2 שעירים (1 ליהוה ו-1 לעזאזל).
פרשת טקס הכיפורים מתעלמת מהפר ו-7 הכבשים לעולה, למרות שמזכירה את האיל האחד לעולה.
דחוק לומר שהאיל לעולה הנזכר בויק’ הוא בנוסף לאיל הנזכר בבמ’, ואינו אלא איל הבא כחלק מטקס הכיפורים במנותק מקרבנות היום. שכן בבמ’ נאמר רק “מלבד חטאת הכיפורים” ולא נזכרה ‘עולת הכיפורים’.
אם כן על פניו נראה שיש כאן סתירה בין שני המקורות לגבי קרבנות יום הכיפורים.
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב
לדברי ראב”ע ורמב”ן האיל לעולה הציבורי הנזכר בפרשת טקס הכפורים הוא חלק מהטקס, והוא נוסף על קרבנות העולה הנזכרים בפרשת קרבנות המועדים.
ראב”ע (במ’ כט,ח) מעיר שההקרבה של שני אילי העולה נזכרת תוך כדי טקס הכיפורים, ולכן הם חלק מהטקס. בנוסף, לדבריו יש להדגיש שנאמר שאילי העולה באים לכפרה, ולכן מסתבר שהם אכן חלק מהטקס בנוסף לקרבנות המועד הנזכרים בבמ’. ראו “וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם” (ויק’ טז,כד).
עם זאת, יש לשים לב שהעולות נקרבים רק לאחר שהכהן פושט את ה’בגדי לבן’ וחוזר ללבוש את בגדי הכהן הרגילים (שם,כג-כד), כך שייתכן שבהחלפת הבגדים ‘תם הטקס’ והעולות אינן חלק מהטקס אלא קרבנות המועד, ויש לעיין.
מה שהזכרתי לעיל ש”מלבד חטאת הכיפורים” מתעלם לכאורה מ’עולת הכיפורים’, יש לדחות בכך שייתכן ש’עולת הכיפורים’ נחשב כטפל ל”חטאת הכיפורים” שהוא עיקר הטקס ולכן אינו נזכר, כמו ש”מלבד […] עולת החודש” מתעלם מ’חטאת החודש’ (ראה במ’ כח,טו) כנראה כי ‘חטאת החודש’ טפלה ל”עולת החודש” (עי’ רמב”ן במ’ כט,ו).
אך קשה להאמין שפרשת המוספים תתעלם כה במופגן מכל עבודת היום. היה מתבקש איזה איזכור, כמו שנזכרת אכילת המצות: “וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל” (במ’ כח,יז).
חושדני שהמשפט “מלבד חטאת הכפורים” הוא מאוחר, ונוסף על ידי עורך שרצה להתאים בין המקורות. כך סבור ישראל קנוהל (מקדש הדממה, עמ’ 37-36). לדבריו כל האיזכורים שם “מלבד…” מקורם בעריכה שנוספה לס”כ (בניגוד לאיזכורים שם של “על [עלת התמיד]” שמקורם כבר בס”כ ולא בעריכה שנעשתה בידי סה”ק).
המילים ‘חטאת הכיפורים’ מופיעות בתורה במקום נוסף: וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים (שמות ל י). ומעניין שגם משפט זה חשוד כהוספה מאוחרת יותר. זאת מכיון שלא בטוח אם מזבח הקטורת נכלל בין כליו המקוריים של המשכן, הארכנו בזה באשכול על מזבח הקטורת.