Site icon מקרא וביקורת

האם מחבר “עשרת הדברות” היה דויטרונומיסט?

פוסט זה בא לענות על שאלה זו: איזו אסכולה חיברה את פרשת “עשרת הדברות”. מסקנתי היא שפרשה זו נכתבה במקורה בידי דויטרונומיסט (‘דברים’יסט).
עשרת הדברות ידועות ומפורסמות הן, ואף פורטו במלואן פעמיים בספר התורה (שמות כ, ודברים ה). בשני המקומות הנוסח דומה, חוץ משינויים קטנים והשלמות שונות בכל אחד מהמקומות.

להלן הדברות כפי שהם מנוסחות בס’ שמות (כ,א-יד) – ההדגשות הן השינויים וההוספות בין הנוסחים שבס’ שמות ודברים:
“וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ: לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי: לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: לֹא תִּֿרְצָח: לֹא תִּֿנְאָף: לֹא תִּֿגְנֹב: לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶרלֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ”.

להלן הדברות כפי שהם מנוסחות בס’ דברים (ה,ה-כא) – ההדגשות הן השינויים וההוספות בין הנוסחים שבס’ שמות ודברים:
“אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְהוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְהוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר: אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ: לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי (מצותו) מִצְוֹתָי: לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּֿל מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: לֹא תִּֿרְצָח: וְלֹא תִּֿנְאָף: וְלֹא תִּֿגְנֹב: וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא: וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ”.

כפי שניתן להבחין, ההבדל העיקרי והבולט הם הפסוקים המבטאים שני טעמים שונים למצוות השבת. בעוד ס’ שמות מטעים שהסיבה היא שביתת האל ממלאכה ביום השביעי לבריאת העולם, ס’ דברים מביא טעם אחר – זכר ליציאת מצרים. מה המקור לשני הטעמים השונים? אגע בזה בהמשך.
יש לבדוק כמובן מה פשר ההוספות של ס’ דברים למצוות שבת וכיבוד הורים – “כאשר צוך יהוה אלהיך”.

ניתוח לשונן ונוסחתן של “עשרת הדברות”

חוץ מהשינויים המודגשים, ניכר כי הנוסח בשני המקומות שווה מילה במילה, מה שאומר שאחד מהם הסתמך על לשונו של השני או ששני המקומות התבססו על מקור קודם לשניהם. 
הבה נבחן את סגנונו ניסוחיו ומטבע לשונו של בעל נוסח “עשרת הדברות”, בהשוואה למקורות וספרים שונים בתנ”ך:

לשאר הפסוקים לא מצאתי השוואות מיוחדות.

מניתוח סגנונו ומטבע לשונו של מחבר “עשרת הדברות”, רואים זיקה חד-משמעית לסגנון הדויטרונומיסטי. שפתו שפה דבריימית עם השפעה של ס’ הברית הקדום יותר (מחברי ס’ דברים השתמשו בס’ הברית, והתאימו אותו להשקפותיהם הדויטרונומיסטיות). נמצא כי הקטע בשמות כ’ הוא איפוא עיבוד כוהני של “עשרת הדברות” הדויטרונומיסטי, עיבוד שהשינוי הבולט בו הוא הצגת טעם חלופי למצוות השבת – שביתת האל ממלאכה לאחר ששה ימי בריאה, בהתאם לגירסת הבריאה המיוחסת במחקר למקור הכוהני (בר’ א).

[הדברים נכתבו במקור על ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 28/4/2009, עם תיקוני ושינויי ניסוח]

  1. שמ’ כא-כד. קובץ חוקים זה נקרא בשם “ספר הברית” (שמ’ כד, ז).
  2. מתייחס לקטע שמ’ לד, י-כו. קטע זה מכונה “ספר הברית הקטן” ע”ש תוכנו ולשונו הדומה ל”ספר הברית” (שמ’ כא-כד).
  3. סי”א=ס’ יהוה וס’ אלהים. המקור שאינו זה הכוהני או זה הדויטרונומיסטי מכונה לא פעם “סי”א”, כינוי הכולל את מה שבעבר נהגו חוקרים לחלק לשני מקורות שונים – יהוה ואלהים.
Exit mobile version