Site icon מקרא וביקורת

איש ואשתו או זכר ונקבה

נאמר “מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ” (בר’ ז,ב). מה לבהמה ול”איש ואשתו”? מה הנוסח המקורי?

והנה בכל המקורות חוץ מנוסח-המסורה הנוסח בשניהם הוא “זכר ונקבה”. כך בנוסח השומרוני ותרגום-השבעים וגם בשאר התרגומים, כולל אונקלוס והמכונה “תרגום יונתן”.

האם למרות כל המקורות האחרים, עדיין ייתכן שהנוסח המקורי היה “איש ואשתו”?

ציור של אדוורד היקס (1780–1849)

דומני שכן, בבעיה דומה לכאורה אנו נתקלים בציווי הקמת המשכן במקור הכהני, שם נאמר “חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ” (שמ’ כו,ג) זה חוזר על עצמו פעמים נוספות (שם,ה, ו, יז). מה לשתי יריעות ולאשה ואחותה?
המעניין הוא, שבתיאור ביצוע הקמת המשכן, במקור סה”ק, הנוסח הוחלף: “וַיְחַבֵּר אֶת-חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל-אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל-אֶחָת” (שמ’ לו,י), וכך גם בשאר אזכורי “אשה אל אחותה” שבציווי הוחלפו בביצוע ב”אחת אל אחת”.

נמצא, שכבר סה”ק חיפש ביטוי חלופי להתייחסות ה”אנושית” למה שאינו אנושי במקור הכוהני – יריעות. קושי שהפריע גם לעדי הנוסח מחוץ לנוסח-המסורה גם במקרה הזה (שגם הוא מהמקור הכוהני), שהתווסף לקושי שהיה להם מכך שבפרשתנו מופיע גם הביטוי “זכר ונקבה” (ז,ג ועוד).
אגב, הנוסח השומרוני וחלק מהתרגומים שינו גם שם בציווי על הקמת המשכן (שמ’ כו,ג, ה, ו, יז) את כל איזכורי “אשה אל אחותה” ב”אחת אל אחת”.

Exit mobile version