Site icon מקרא וביקורת

התורה מתפלמסת עם ירבעם בן נבט על חג הסוכות

מדוע חגגו בממלכת ישראל הצפונית את “חג הסוכות” בחודש השמיני – מרחשון? והאם התורה מבקרת את ירבעם בן נבט על כך?

נאמר “וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה […] וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר” (מל”א יב,לב-לג).

רבים פירשו שהכוונה היא שירבעם בן נבט עיבר את השנה וכך נדחף חג הסוכות מהחודש השביעי (תשרי) לחודש השמיני (מרחשון).

דומני שאין זה ההסבר הנכון, שכן עיבור השנה משמעותו שהחודש השביעי נתאחר בחודש ולא שהחג עבר לחודש השמיני, מה גם שעיבור השנה משפיע רק בטווח הקצר, ועיבור השנה הוא פרקטיקה לגיטימית, כך שלא סביר שעיבור שנה יוצג כחטא של ירבעם.

סביר יותר שהכוונה היא שירבעם העביר את חג הסוכות – חג האסיף, מהחודש השביעי לחודש השמיני בקביעות, כך שמאז והלאה חגגו בממלכת ישראל את החג חודש לאחר שחגגו אותו בממלכת יהודה.

ישנם חוקרים שרצו להסביר שהלא החג במקורו הוא חקלאי – “חג האסיף” (שמ’ לד,כב)1, ובאזור הצפון האסיף מתאחר לעומת הדרום, כך שמתאים יותר לחגוג את חג האסיף בחודש השמיני (אנציקלופדיה מקראית, ח”ח, ערך שנה עמ’ 204). ואכן בלוח גזר הלוח נפתח ב”ירחו אסף”, כלומר ‘חודשיים אסיף’, שהם תשרי וחשוון.

לוח גזר

נאמר “אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ” (ויק’ כג,לט-מא).

המילים “בחודש השביעי תחוגו אותו” תמוהות מאוד לכאורה:
א) תאריך החג כבר הוזכר בתחילת הקטע (לט) ועוד פעם בקטע הראשון על החג (לד).
ב) מדוע נזכר כאן רק החודש ולא היום.
ג) ציווי המדבר ומדגיש רק את החודש אינו נזכר לאף חג ומועד אחר!

מסתבר איפוא שמילים אלו באות להתפלמס עם דעה אחרת, דעה שסברה שהחג לא היה בחודש השביעי.
דעה כזו מוכרת לנו היטב – המסופר על ירבעם כנ”ל, שהעביר את חג הסוכות לחודש השמיני!

מסתבר אם כן שהמילים “בחודש השביעי תחוגו אותו” נכתבו בעקבות השינוי של ירבעם, כפולמוס מול המנהג הישראלי, מילים שהיו חסרות פשר אילו היו נכתבות לפני תקופתו של ירבעם בן נבט.

[הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 24+27/9/2015, בניסוח חדש]
  1. הכינוי “חג הסוכות” (ויק’ כג,לד ועוד) נוצר כנראה מכך שהחקלאים בנו סוכות בשדות בתקופת האסיף, או מכך שעולי הרגל בחג המרכזי הזה (שמכונה במקרא לא פעם סתם “החג”, ראו לדוג’ מל”א ח,סה) היו בונים סוכות לשהות בהן בזמן הרגל, וכך סוכות הפכו למאפיין ומנהג החג, נוהג שקיבל בהמשך בס”כ את ההסבר “כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים” (ויק’ כג,מג).
Exit mobile version