נאמר “כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר-יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא” (במ’ יט,יג).
ישנה כפילות בפסוק “במת” – “בנפש האדם אשר ימות”, כפילות שיכולה להיות כתוצאה מהערה פרשנית שנכנסה פנימה לטקסט.
אם אכן כך, סביר להניח שהמילה “במת” היא ההערה הפרשנית.
מעניין לציין שבתרגום השבעים אין ייצוג למילה “במת”, מה שמחזק את הסברה שבנוסח העברי שעמד בפני המתרגם המילה “במת” לא היתה קיימת.