מה עושה מחבר ס’ דברי הימים כשהוא מוצא סתירות לפניו בספרים שמואל ומלכים? לפעמים הוא פשוט מעלים אותן! להלן כמה דוגמאות.
א) בפרשה בה דוד המלך מבקש לבנות את בית המקדש, הפרשה פותחת כך: “וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל-אֹיְבָיו. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא” (שמ”ב ז,א-ב) אבל מהמשך הפרשה עולה שהאל טרם הניח לדוד מאויביו, ולכן מבטיח לו – “וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ” (שם,יא), מה שמתאים עם העולה מהפרשה ששלמה טרם נולד (שם,יב), כלומר לפני מלחמותיו של דוד עם ארם ועמון (שמ”ב ח,ג-ח; י; יא,א; יב,כו-לא).
אבל מחבר דבה”י פשוט העלים את הסתירה בהשמיטו את המלים “וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל-אֹיְבָיו” – “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִיד בְּבֵיתוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל נָתָן הַנָּבִיא” (דבה”א יז,א).
ב) במקום אחד מספר ס’ מלכים ששלמה שיעבד כמס-עובד 30 אלף מישראל ושלח אותם לעבוד עבור חירם מלך צור – “וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ. וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ […]. וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה” (מל”א ה,כז-ל). אבל במקום אחר הוא אומר “כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו” (שם ט,כ-כב). כלומר, לפי הציטוט השני שלמה העלה מס-עובד רק מצאצאי הכנענים אבל לא מישראל.
מחבר דבה”י גם כאן העלים את הסתירה, בהעלימו את הקטע אודות אישי ישראל שהועלו כמס, ובמקום זה מדבר על “הגירים”, כלומר בעצם על צאצאי הכנענים או דומיהם – “וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מְנַצְּחִים לְהַעֲבִיד אֶת-הָעָם” (דבה”ב ב,טז-יז).
ציור של שלמה המלך
ג) ס’ מלכים מספר שתמורת עצים וציוד רב שנתן חירם מלך צור לשלמה לבניית ארמונו והמקדש, נתן לו שלמה 20 ערים בגליל: “וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו. וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב” (מל”א ט,י-יד).
זהו תיאור בעייתי, כי למעשה לפי הסיפור, לא היה לשלמה המלך אמצעים איך לשלם לכל הציוד ששלח לו חירם, עד שהוא נאלץ למסור לחירם שטחים מארץ-ישראל. מה שסותר את קיום הבטחת האל לשלמה: “וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ” (שם ג,יג. ר’ דבה”ב א,יב) וכן את הנאמר “וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב” (מל”א י,כז. דבה”ב ט,כז).
במקרה הזה מחבר דבה”י פשוט שינה את הסיפור, וכתב את ההיפך הגמור – “וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ. וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צוֹבָה וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ. וַיִּבֶן אֶת תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת” (דבה”ב ח,א-ד).
מחבר דבה”י הפך את הסיפור, וכותב שחירם הוא זה שנתן ערים לשלמה ולא הפוך כמו שכתוב במקור בס’ מלכים, כשהוא מוסיף לכך עוד כמה ערים ומקומות אליהם התרחבה שליטתו של שלמה.