נאמר “בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד. וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים” (שמ”ב ב,י-יא).
סופר דבה”י ידוע כמי שהוא מעריץ של שושלת בית-דוד, ונקודה זו בולטת אצלו עוד מסיפור עלייתו של דוד למלוכה.
בס’ שמואל מסופר שדוד תחילה מלך בחברון על שבט יהודה בלבד משך 7 וחצי שנים (שמ”ב ב,י-יא), לאחר מכן קיבלו שאר שבטי ישראל עליהם את דוד כמלך (שמ”ב ה,א-ה), ואז כבש ועבר למלוך בירושלים (שם,ו-י).
לכשנשווה את תיאור דבה”י לזה של ס’ שמואל, נבחין שדבה”י מתעלם לחלוטין מהתקופה בה דוד מלך על שבט יהודה בלבד.
דבה”י אינו מזכיר כלל את אישבעל (אישבשת) בן שאול, כמי שמלך על שבטי ישראל (חוץ מיהודה) לאחר מות שאול. כמו כן דבה”י אינו מזכיר כלל שדוד מלך בחברון 7 וחצי שנים על יהודה בלבד, אלא לאחר סיפור מות שאול הוא פותח בתיאור דומה לזה של ס’ שמואל, על שבטי ישראל הבאים לחברון לקבל את דוד עליהם כמלך.
עריכה זו מביאה את הקורא להבין שמיד אחרי מות שאול, קיבלו על עצמם כל שבטי ישראל את דוד כמלך.
חיזוק להבנה זו, גם מהקטע בדבה”י המקשר בין מות שאול להמלכת דוד על כל ישראל:
“וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּיהוָה עַל-דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר לֹא-שָׁמָר וְגַם-לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ: וְלֹא-דָרַשׁ בַּיהוָה וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת-הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן-יִשָׁי” (דבה”א י,יג-יג).
גם קטע קצר זה, נועד לתת לקורא להבין, שמלכותו של שאול עברה כולה מיד לידי דוד.